״לימוד שהוא ללא ספק תוצר של עבודה קדושה, פרי מסע תודעתי מעמיק של כותביו, המעוררים בקוראיהם את הרצון-הכמיהה, וחשוב לא פחות, את תחושת המסוגלות – לעשות עבודה דומה.״

ד״ר סיון וד״ר אבישר הר שפי, משוררים ומורים לתורת הסוד

״ה’אדם על הכיסא’, מאפשר עבורי טיול עמוק ומרטיט במחוזות הנפש. מאפשר ומזמין היפתחות אל חיינו במבט צלול וחומל. מזמין אותנו להיות ‘האדם על הכסא’ (הניסוח בעקבות תורה וגם חלום של ר’ נחמן מברסלב) המתבונן בערב ראש השנה על חייו וגם על המעגלים הרחבים של אדם, חברה ועולם, שופט אותם בחמלה ונפתח לאפשרות להקשיב למה שכבר מבקש להיוולד מתוכנו לקראת השנה החדשה

למי שמגיע מעולם של מילים ותוכן, יש הזדמנות להיחשף לאופן הנפלא שבו המילים והתכנים מוארים באור חדש מתוך עולם של התנסות. למי שמגיע מעולם של התנסות, יש אפשרות לתחח מעט את הפרקטיקות המורגלות על ידי פתיחה שלהן אל אופקים וצירופים חדשים.״

ד״ר סמדר שרלו, מרצה למחשבת ישראל

זכיתי.
המפגש ולימודי ההתמקדות והתפילה עם ברוך ודנה משנים לי את החיים.
פותחים עבורי פתחים להתקרבות אל העומק והרוחב של שכבות האדם והעולם. אל תהליכיות החיים ותנועתם. אל השתתפות ושותפות בבריאה. אל האינסוף.

בלימודים איתם אני לומד לשכלל את ההקשבה המבקשת חיים, על כל הגילויים שלהם.
אני מקבל אורות וכלים (שלפעמים מתכללים) שהולכים איתי, ומחוללים אותי. משפיעים על התנועות, המעשים, התרגולים, היחסים, התפיסות וההמשגות. יוצרים שפה חיה ומתחדשת, מתוך החוויה והלאה.

כמו טבילת אמון. כמו כיול. כמו היזכרות. כמו השתתפות בתנועה הגדולה. כמו תיאום כוונות. כמו תפילה.

שלומי גולן, רקדן ומטפל. 

״ומשה נגש אל הערפל אשר שם…” (שמות, כ, י”ז)

הרבה שנים הסתובבתי בעולם, חיפשתי אחר תורה ואחר מורים.
איזה סיבובים עשיתי…
לפני שנתיים הרגשתי לראשונה שמצאתי את שנפשי צמאה לו.
תורה שיש בה ענווה וספק ושאלה ותנועה מתמדת של היבראות. תנועה מתמדת של לידה וחיים.
הלימוד במכון על שפת היש עבורי הוא משיב נפש ממש ויש בו טעם וריח של לעתיד לבוא.
אני לומד לשהות במגע שהולך ומתרחב עם הלא ידוע של החיים, לחוש אל תוך הערפל ולהקשיב.
המצרים ששוב חנקתי עצמי בהם נבקעים,
החיים מתגלים אז כמרחב י-ה שנענה מתוך האלם
וקול שופר מתחזק והולך
דיבור נענה בקול.

מי שחשקה נפשו בלימוד רענן ומתחדש.
מי שמתגעגע להשראה ודיבור חי
זה המקום

רועי דביר