מתוך ראיון שנעשה עם דנה גניהר
ההתמקדות עבורי -כתנועה אנושית מהפכנית -נתמכת/נוצרת משלושה בסיסים: פרקטיקה, פרטנרשיפ ופילוסופיה.
את הפרקטיקה כולנו מכירים ויש לנו עושר של חוויות, תובנות מצטברות והודיה גדולה על עצם קיומה. אך לא כולם לומדים ומלמדים את אותה פרקטיקה, לכן אולי עדיף לכתוב: פרקטיקות . ואולי מה שעומד מאחורי הפרקטיקות השונות ומאחד ביניהן וגם מאפשר את השונות הזאת, הוא הבסיס התיאורטי הפילוסופי של ההתמקדות.
הפרטנרשיפ, שזהו המבנה של התמקדות בזוגות- ייחודי וחסר תחליף. גם אם אפשר להתמקד לבד, ואף נדרש ורצוי לעיתים, קיום הפרטנרשיפ הוא אחד הבסיסים של תנועת ההתמקדות בעולם.
וכמה נקודות לגבי הפילוסופיה:
- לקרוא לזה פילוסופיה, עלול לעורר רתיעה מסוגים שונים, אך בעצם זו חוכמת האימפליסיט, חוכמת החיים, החוכמה העמוקה בבסיס ההתמקדות.
- להפריד את החוכמה מהפרקטיקה והפרטנרשיפ זה לשאת הלאה את המהלך של ג’נדלין בצורה חלקית ובוודאי בלי העוצמה הצלולה האפשרית לתנועה ההתמקדותית. אולי זה כמו להפריד את חוכמת הדהרמה מתרגול המדיטציה, להשאיר את המינדפולנס המערבי נטול החוכמה הבודהיסטית…
- לא יעלה על הדעת לעסוק בפסיכותרפיה בלי ללמוד תיאוריה על אישיות, על התפתחות, על האופן שבעיות נוצרות ומה עשוי לעזור להתמודד אתן. אז איך אפשר לחשוב שאפשר לדלג על למידה כזאת כשמדובר בהתמקדות?
- אפשר להתמקד וללוות התמקדות בלי להבין הבנה מושגית למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, כמו מדובר באיזו טכניקה או עוד כלי מתוך ארגז הכלים שלנו. אפשר לא להבין מדוע התמקדות עובדת ועדיין היא תעבוד יפה ועמוק. אך יתכן שמשהו באיכות ההתמקדות ובאיכות הליווי ‘יקרוס’ לצורות מוכרות “ישנות”. צורות שהצטברו עבורן בתפיסה הציבורית המשגות ומבנים בשפע שאותם קל לתקשר. אנו עצמנו לא נבחין שאנחנו עדיין ‘במודל הישן’ כפי שג’נדלין קורא לזה. ג’נדלין מציע מודל חדש- ולטעמי ללא הכרת המודל החדש והטלטלה ההכרתית שהוא מציע, ההתמקדות לטווח הארוך תישאר ‘פרווה’.
- במאמר מוקדם שג’נדלין כתב, בשנות ה- 60, הוא אמר שהוא דואג לתנועה ההומניסטית כי אין לה ‘מודל’, אין לה פילוסופיה, אין לה מושגים, ואז היא תקרוס למודל האדם המוכר. מה יקרה לפרקטיקה ההתמקדותית אם היא לא תלווה בהבנה של דמות האדם על פי ג’נדלין? של מיהו האדם המתמקד? ללא העומק התיאורטי שהפילוסופיה מציעה ההתמקדות עלולה להפוך לטרנד חולף. (התנועה ההומניסטית בפסיכולוגיה כמעט נעלמה או יותר נכון נטמעה בגישות שהיו להן המשגות מפותחות יותר).
ותודה לדני שראל על חידוד הנקודות.
