מהתמקדות כריפוי להתמקדות כהתגלות

לאורך זמן שמנו לעצמנו מטרה לעקוב בזהירות אחר כתיבתו העשירה של ג’נדלין מתוך רצון ליצור אינטגרציה בין ההבחנות והתובנות החריפות שהוא הניח במקומות שונים, עד שיגיח מבט חדש וצלול על תהליך ההתמקדות.

בפוסט זה נחלוק איתכם כמה מתוך התנועות המרכזיות שנחקרות ומפותחות במכון על שפת היש המאפשרות לתהליך ההתמקדותי להמשיך ולהעמיק. תנועות אלו הן שמאפשרות את השינוי התפיסתי לו אנו קוראים ‘מהתמקדות כריפוי להתמקדות כהתגלות’. מתוך כך ההתמקדות מתגלה לא רק כתנועה שביכולתה לרפא מצבים כואבים ולשאת אותם לתנועה חדשה קדימה, אלא אף ככזו שמאפשרת לנו לגלות/ליצור תפיסה חדשה של ה’אני’.

תנועה ראשונה: מיהו המתמקד.ת? על ‘אני ללא תוכן’

תנועה זו מחזירה את המבט למתמקד עצמו, ומבקשת להפנות תשומת לב לשאלה מיהו זה שניגש לתהליך ההתמקדות.

בד”כ אנחנו מפנים את תשומת הלב לתהליך, לתכנים, לקשיים ול shifts המתחוללים בתהליך. אך מיהו החווה אותם? מיהו ה’אני’?

במהלך היום יום אנו מדביקים לעצמנו (ולאחרים) תויות ומזהים את עצמנו איתן, ומבלי משים אנו מזדהים עם התוכן אותו אנו חווים. מצמצמים את עצמנו וקיומנו להגדרות הללו. האם זהו ה’אני’.

“אנשים רבים מביטים אל אדם ורואים מישהו חכם, או מעצבן או נוירוטי, או ביישן, אוקראיני, פסיכולוג או איש מכירות. אנשים הם הדברים הללו, כמובן, אך מה שחשוב הרבה יותר, זה מי שנמצא שם בפנים…כשאנו נתקלים במבט של מישהו, מישהו שם מביט חזרה…מי שמביט חזרה זה לא התכונות של האדם, לא הפלט סנס שלו…האדם שמביט אליך אינו שום תוכן. תוכן לא מביט אליך.”

או במקום אחר:

“במהלך היום לעיתים קרובות אנחנו מתחילים לחוש שקועים, כאילו אנחנו היינו בעיה או דאגה זו או אחרת, אך לאחר זמן מה של התמקדות אנחנו מגלים שאנחנו לא הבעיות או החוויות שלנו, אלא – יש לנו  אותן (או אנחנו במגע עם, או מתייחסים אליהן). ‘אני’ פה והבעיות שלנו שם. אנחנו מגלים ש ‘אני’ אינו זה ואינו משהו אחר; אלא ‘אני’ הוא בכלל חסר תוכן.”

בטקסטים הללו ג’נדלין מציע לנו להסתכל בעיניו של אדם ולחוש שמי שמביט בחזרה אינו ‘תוכן’ זה או אחר. אלא תנועה פלאית יותר הקודמת לכל תוכן, אשר יש לה יחסים עם כל תוכן. ההכרה באני זה היא מהותית לצורך ההתרחשות ההתמקדותית והיא זו שמאפשרת לתוכן חדש להתגלות, כי אינה תלויה בו.  זוהי לדעתנו אחת המטרות העמוקות בתשתית של ‘פינוי המרחב’, הפרקטיקה המקורית שג’נדלין הציע להתחיל איתה את תהליך ההתמקדות. במהלכה אנו מְפָנים את התכנים שזיהינו עצמנו איתם עד שאנו נחשפים לקיומנו שבמהותו הוא תמיד מתגלה ולא מוגדר.

תנועה שניה: פתיחת היותר של ‘תוכן’ מסוים

“היינו אולי רוצים לקפוץ לתוך האני הזה, נטול התוכן, ולדלג על כל השאר, אבל איננו יכולים. זה  ישאיר יותר מדי מ”עצמנו” מאחור. זה היה גורם לנו לדלג על פני חלקים גדולים ממה שאנו חיים בפועל, וכך נישאר עיוורים להם. דילוג על פניהם, השמטה שלהם, יסגרו בפנינו את כל הטריטוריה החדשה של המורכבות  ההתנסותית, שבאמצעותה אנו מתפתחים כבני אדם. ”

התרגול בפינוי מרחב מאפשר- כפי שרבים חווים- כניסה למצב רחב ופתוח, נטול דאגות. בתרבויות שונות  אף התפתחו פרקטיקות המעודדות אותנו להישאר במצב ה”נטול” הזה. אך ההזמנה של ג’נדלין שונה. הוא מזמין אותנו לפנות מתוך האני נטול התוכן אל “מה שאנו חיים בפועל’, בכדי לאפשר למורכבות הנחווית להיפתח ל’יותר’ ולהתנסח.  כלומר להיות ‘פקוחי עיניים ולב’ למה שמבקש להינשא הלאה. כשאנו נכנסים אל תוך הקשר חיים מסוים, זה מסייע לנו להתרחק משפה ציבורית, מתבניות לוגיות, מהכללות דלות בפרטים, מהשטחה של מורכבות ולצלול אל ידיעת העומק של התנועה המתבקשת בסיטואציה, או כפי שג’נדלין קורא לכך: הצעד הקטן הבא…

תנועה שלישית: הולדה חדשה של חיי כ- self understanding

ג’נדלין מתאר את הגחתו של ה felt sense, כרגע בו מתרחשת “ידיעה ישירה” המאפשרת הבנה חדשה של העצמי:

We must better understand this sense of knowing. It is not really that one could say or think it at all. Yet there is an internal understanding, I call it “self-understanding”

עלינו להבין טוב יותר את התחושה של ידיעה זו. זה לא שבאמת מישהו מאיתנו יכול לומר או לחשוב את זה בכלל. ועם זאת יש הבנה פנימית, אני קורא לה “self-understanding”.

זוהי תנועה מורכבת ועדינה המבוססת על התנועות הקודמות. בתהליך ההתמקדות יכולות להיוולד מחדש, שוב ושוב, ‘הבנות עצמיות’. במובן מסוים ההבנה העצמית בוראת את ה’אני’ שלנו, כאני חדש. ג’נדלין קרא לתהליך מתמיר זה של ההתמקדות ‘self understanding’ – זהו אירוע בו ה- self  מבין את עצמו בכל פעם מחדש. ה’אני’ הוא בו בזמן אני ללא תוכן, ובו בזמן נושא כל פעם הבנה מתחדשת של היותו בעולם. הבנה זו היא שמשפיעה על האינטראקציה של אני-עולם ומחוללת ‘אותי’ ואת ה’עולם’ כהתחדשות מתמדת.

זו ההתגלות, ובכל התמקדות התהליך ממשיך ומעצב אפשרות אנושית חדשה זו. לכן בהתמקדות על פי הבנתנו, ההתכוונות של המתמקד.ת אינה רק דרך לעבוד עם בעיה, אלא היא גם דרך המאפשרת הבנה אחרת של העצמי והחיים.

מוזמנים להצטרף אלינו לקורסים החדשים שנפתחים ולריטריטים של “התמקדות חוקרת” שמטרתם לאפשר זמן איכות להעמקה אישית וכן יצירת קהילה התמקדותית חוקרת.