מה זה ‘התמקדות ותפילה’? האם זה קורס העוסק בתפילה? בהתמקדות?
למה לערב אותן ביחד?
לְמה אנו מתכוונים במילה תפילה ואיך פעולה זו יוצרת העמקה בהתמקדות?
הזמן בו האדם מתפנה ומקשיב בצורה רחבה ללא כל תכליתיות לתנועת הרוחשת בתוכו, זו תפילה.
התנועה האנושית הרחבה, המקשיבה , החשה את שעולה בקרבה ואז עושה את הפעולה המופלאה שנקראת ‘ניסוח’ בשפה חיה, זו תפילה.
האפשרות של תנועות אלו להתרחש בתוך מרחב של אינסוף, זו תפילה.
תפילה והתמקדות זו הזמנה להמשיך ולפתוח את התנועות שבי כאדם התמקדותי, כאדם שחי את המתגלה והמתנסח.
ההתמקדות היא תנועה ‘נטולת תוכן’- היא מזמינה אותנו לשוב להעמיק ולפתוח את מרחב האימפליסיט של כל דבר. כשההתמקדות פוגשת תנועות עומק אנושיות נוספות, כמו התפילה, היא מאפשרת להן להיפתח לאימפליסיט שלהן עצמן. כך גם שדה התפילה נפתח לתובנות ולעדינויות חדשות תוך כדי תהליך ההתמקדות, וכך גם ההתמקדות כפרקטיקה יכולה להיפתח אל היותר שבה.
ההתמקדות, כמו התפילה, אינה ‘סגורה’. היא אינה סדרת צעדים שאפשר לתפוס ואז ‘יודעים’ התמקדות. אלא זו תנועה שצומחת ומפתחת את עצמה במפגשים עם עצמנו ועם תנועות נוספות וכך היא נבראת כל פעם מחדש. ג’נדלין במפורש הזמין אנשים לצרף/לשלב את ההתמקדות עם תנועות עומק נוספות כדי שהחדש האפשרי ימשיך ויווצר ולא תתקבע תבנית.
ומי שעבורו המילה ‘תפילה’ עדיין לא מאפשרת לאוויר לזרום, ניתן להחליפה במה שלמעשה נלמד בקורס:
קורס העוסק בעדינויות של כוונה, עדינויות של בקשה, ועדינויות של שפה.
כיצד כוונה היא שדה פועל ואינה מחשבה ‘אודות’ ?
כיצד שדה הכוונה אינו תנועה כלפי העתיד אלא הוא השדה שבו עבר ועתיד מחוללים הווה?
כיצד תחושה הופכת לבקשה?
כיצד שימת לב למשהו שאני מבקש אחריו כבר מחוללת שינוי? תפילה כניסוח של משהו שכבר קורה…
כיצד כשאני קשוב ל implicit-intricacy הבקשה משנה אותי עצמי, את המבקש?
מה פרוש המושג אדם=תפילה?
במהלך הקורס נלמד ונעמיק במושגים של ג’נדלין שאת חלקם פגשנו באופן ראשוני וחלקם חדשים: פינוי מרחב, אני ללא תוכן, תהליך ללא תוכן, implicit-intricacy, crossing, stoppage, leaffing, מודל היחידות ומודל התהליך.