“אז מה חי בך עכשיו, ג’ין?”

חשיבה בקצה החיים.
לאחרונה סיימנו סדרה קצרה של ארבעה מפגשים שהנחינו יחד עם דן שאכטר במסגרת המכון הבינלאומי להתמקדות. במהלך הסדרה נפגשנו בעדינות עם מדגם פעוט ממאות שיחות שניהל המוזיקולוג והתרפיסט דייב ינג עם ג’ין ג’נדלין בארבע השנים האחרונות לחייו. השיחות התחילו  לרוב בשאלה: “?So, what’s alive in you, Gene” והמשיכו אל שיח דרכו ניתן להקשיב לאמן של חשיבה ולב בפעולה. הגישה בה בחרנו להיות עם השיחות היתה, כדבריו של דייב, להקשיב להן כמו ליצירה מוזיקלית גדולה. השיחות מאפשרות לראות מה העסיק את ג’נדלין בשנים האחרונות לחייו.
דנה שמונתה כאחראית מטעם המכון הבינלאומי לכתבים של ג’נדלין שטרם פורסמו, ביחד עם הצוות של ברוך ודן, התחילו בעבודה משותפת לקרוא ולמפות את אוצר מאות השיחות שנאספו.
לאורך השנה האחרונה, עם התקדמות העבודה, שאלנו את עצמנו כמה שאלות, ביניהן  מהי הדרך הטובה ביותר לפרסמן? מהי הדרך המתאימה להביא את מורכבותן ועדינותן  של השיחות והתקופה הרגישה בה הן התרחשו, למתמקדים, לקהל הרחב ולחוקרים עתידיים של מחשבתו של ג’נדלין.
אנו רוצים לשתף בפרויקט המרגש הזה שמתרחש, ואם זה מעורר בכם רעיונות, או הצעות מיוחדות- נשמח לשמוע!
להלן קטע קצר משיחה ששיתפנו בסדרה :

Part of a conversation that took place on 30/10/15

…..

G: Yeah, yeah. Wait a minute. (long pause) I want to say, for some reason or other, I am only human. And you’re only human.

D: I agree. It’s enough to be “just Dave” and only human. Is that what you meant?

G: No.

D: OK, say more.

G: I meant, you & I are both & separately “only human”.

D: Mm-hm. 

G: But I don’t agree that it’s enough to be “only human” (laughs)

D: (laughs, then pauses) Oh. (pause) Maybe I get it.

G: The laugh is there. (pause) I need to stay with that.

D: Please do.

G: Because it’s helping my present condition.

D: Definitely stay-with what’s helping.

G: (pause) Nobody said it was “enough”, or at least I didn’t say it was “enough”.

D: Yeah, you didn’t say that. I did, and now I don’t disagree with your disagreeing. (laughs). Go ahead and say more from your place. Unless you want me to talk about my place.

G: Well, I’ll talk about my place. I don’t know what to say yet, but I’ll babble.

D: Babble away.

G: I want to say, “Of course it’s not enough to be human. It’s not enough to not-feel TLS (The Larger System) And if that’s including in being “only human”, then that’s not the way it is. The way it is is that TLS is here, and…. It runs out; my babble runs out. (pause) I need more babble.

G: Ah, yeah. (long pause) I am trying to get to the point where I can feel that… being “only human”… (pause) is wrong. (laughs)

D: (laughs) I agree, and I especially agree with the laughter.

G: Yes. (laughs) The laughter comes.

D: (laughs) It does. And it does something when it comes.

G: I haven’t got that yet.

D: That’s OK. Stay-with your point.

G: I would like it to do something when the laughter comes. I haven’t got it yet, but I would like it. You have it, so stay-with it.

D: (laughs) I will.