TAE – חשיבה בקצה הידיעה
חשיבה בקצה הידיעה על-פי גישת "על שפת היש"
- מה היה קורה לו יכולתי להעז ולנסח את הידע הייחודי הגנוז בי?
- איך חושבים מעבר לקצה הידיעה?
- איך להעזר בצעדי חשיבה חדשים כדי להתקדם בפרוייקט יצירתי/מחקרי?
- איך אוכל לחקור את שדה המומחיות שלי, ומשם לפתח ידיעה משלי?
TAE הינה פרקטיקה ייחודית שפיתח הפילוסוף והפסיכולוג יוג’ין ג’נדלין, אבי ההתמקדות. פרקטיקה זו מזמינה את האדם לתנועת עומק יצירתית בנוגע למומחיות חייו, על ידי התמרת ידע ייחודי מובלע לידע פעיל.
הגישה מלמדת באופן מתודי, צעד אחר צעד כיצד לנוע מתחושה של ידיעה משמעותית – שלא ניתנת לניסוח במושגים המקובלים – אל ידיעה מנוסחת במושגים חדשים. היא מכוונת אל משהו ש׳מבקש להאמר׳ אך עדיין לא הצלחנו לפתוח ולבטא אותו.
3 שלבים מרכזיים בתהליך ה TAE:
לכל פאזה מספר צעדי חשיבה, סה”כ 14 צעדים.
צעד חשיבה הוא האופן בו ג’נדלין מכוון אותנו לעשות פעולה ‘הכרתית’ שאינה מיידית או ראשונית ושלא היינו עושים אותה אלמלא הוא הצביע על אפשרות זו.
צעד זה מבקש מאיתנו התארגנות אחרת לחשיבה-חישה לתוך מושא החקירה שלנו ודולה משם את מה שהיה עד לפני רגע מעבר לקצה הידיעה.
פאזה 1: בחירת שדה החקירה/הפרויקט/תחום העשייה בו אנו יודעים יותר מאשר מילים יכולות לומר. בשלב הבא, דרך ההבנה המורגשת ומקרים מדגימים ( instances) אנו ‘מצילים’ את הידיעה משפה ציבורית, מפרדיגמות או מהבנות שנובעות ממודלים אחרים; אנו מנסחים בשפה חיה/פרטית את מה שלא יכולנו לדבר קודם לכן. (צעדים 1-5 של ה-TAE)
פאזה 2: חשיבה עם המורכבות של ההתנסויות הממשיות של חיינו. חשיפת ריבוי ההיבטים של החוכמה שנמצאת בתשתית הידיעה שלנו, ויצירת מושגים חדשים המתחברים ביניהם בלוגיקה מסוג חדש. (צעדים 6-9)
פאזה 3: ניסוח והבניה של הידיעה שפיתחנו דרך סוגים שונים של סדרים: לוגי/מעבר ללוגי תוך שהם מדייקים זה את זה. יצירת גרעין או ליבה מושגית שמתוכה יכולים להתפתח מודל/תאוריה/פרקטיקה. (צעדים 10-14).
לחשוב את החיים בצורה חדשה - TAE בגישת מכון על שפת היש.
קטעים מתוך שיחת לייב בין ברוך ודנה למוזיקאי נמרוד בר:
סרטון 1: TAE כאבולוציה של האנושי
סרטון 2: על האפשרות לחשוב את המומחיות שלי
סרטון 3: להפסיק לדבר עם עצמי על עצמי בהכללות
סרטון 4: לעדכן תוכנה
סרטון 5: פתיחת החכמה הייחודית לנו
סרטון 6: הריפוי של עומק חיינו
סרטון 7: בין התמקדות לחשיבה בקצה הידיעה
סרטון 8: העוצמה של TAE לפי מכון על שפת היש
על ההבדל בין התמקדות ו-TAE
מתוך הפילוסופיה של ג’נדלין (הפילוסופיה של המובלע, הבלתי מנוסח) התפתחו שתי פרקטיקות, הידועה יותר היא ההתמקדות והשניה היא החשיבה שבקצה הידיעה (Thinking At the Edge)
בשתי הפרקטיקות הללו, אנחנו מוזמנים להקשיב/לחוש/להתעניין תחילה במשמעות מורגשת שאינה מופרדת עדיין למילים. (Felt Sense)
בהתמקדות זה מאפשר להיחלץ מהבנה חלקית ומקבעת של מצבים ‘בעייתים’, אל תהליך המוליד הבנה חדשה ותנועת חיים.
ב TAE אנו פונים אל “מצפן פנימי” – כלומר אל ידיעה מובלעת המכוונת את העשייה והיצירה שלנו בעולם, כדי למצוא עבורה מילים ובכך ליצור תבניות ומודלים חדשים.
במהותה, סוג זה של ידיעת עומק שרוי כל כך ברקע, כתשתית חסרת מילים, שלחשוב אותה ומתוכה מרגיש בהתחלה כמו פרוייקט בלתי אפשרי.
ה TAE הוא פרקטיקה המציעה שבילים כדי לצאת מאילמות זו. התהליך מורכב מ 14 צעדים מהפכניים. במקום להתחיל ממושגים קיימים ומקובלים, אנו מתחילים מלב החוויה שלנו. במקום להסתמך על הידיעות שבחוץ שניסחו אנשים אחרים, אנו מוזמנים להעז ולחלוק עם אחרים ידע הייחודי לנו שעד כה לא נוסח.
Instead I want to invite you to pay attention directly to your own thinking. What do you have there? What goes on that you call “thinking”
Gendlin, The discovery of Felt Meaning.
“LET me begin with the question: What is thinking? What is “a thought” or “a chain of thought”? In this question I am not asking for a definition or an answer in logic.
שאלות ותשובות על TAE בגישת 'על שפת היש' - מתוך שיחה עם ברוך ברנר ודנה גניהר
- מה הכוונה TAE בגישת ‘על שפת היש’?
המכון הבינלאומי להתמקדות יצר קבוצת חשיבה של מורים בכירים המלמדים TAE ברחבי העולם. במפגשים אלו נוכחנו לדעת שלמרות שצעדי ה TAE הם בסיס המשותף של כל המורים, ההבדלים בהבנתם ובדרכי הוראתם רבים. כל מורה יצר דרך ללמד את ה- TAE באופן אחר. אנו מקווים שהתשובות לפניכם, יאירו משהו מהמבט והגישה שפיתחנו.
- איך אתם רואים את המטרות הרחבות של TAE?
א. לשחרר את האדם לחכמה של התנסות חייו. בכל תחום או עיסוק, יש משהו שאדם יודע ולא נגזר מתבניות ציבוריות/לוגיות/תקופתיות. ה TAE מאפשר להוליד את הידע הייחודי.
ב. לאפשר מהלך יצירתי המביא לעולם חכמה וידע חדשים.
ג. להציע לאדם ולתרבות אופן חדש של חשיבה. חשיבה היא אותה פעולה עדינה בין מקום שאין בו שפה למקום שיש בו פרספקטיבה. זהו סוג של בריאה בו מתהווה פרספקטיבה חדשה. לאחר הווצרות הצורה נוצרת התארגנות חדשה של האני וסביבתו. TAE היא אפשרות חיים חדשה הנארגת לתוך השפה.
ד. תהליך זה מאפשר לאדם לחיות את חייו בערות בוראת ולא רק כערות מתפקדת, וכך הוא שותף לבריאה ולא כפוי לתבניות שנוצרו על ידי אחרים.
“…אם אנו משליכים בזריזות צורות ודפוסים ישנים, עלינו לשאול מה יבוא במקומם. האם נחליף אותם בצורות חדשות שהן מקובעות ומכאיבות באותה מידה? צורות חדשות יכולות לבוא מפנימיותו של כל אדם במקום שייכפו מבחוץ. העולם, לאחר שהתחוללה בו תמורה זו, לא יהיה מקום שבו אנשים נדחקים אל תוך צורות מכווצות וכואבות. יהיה זה עולם שבו עושים בצורות שימוש שונה…אם נקבל את עצמנו ואת זולתנו כמעצבי-צורות, לא נצטרך עוד לכפות צורות לא על עצמנו ולא על זולתנו.”
- למה להכנס לתהליך TAE?
פעמים פשוט אנו רוצים להבין ידיעה שטמונה בנו ולנסח אותה. לתת לסוד הזה קול, בכדי לדייק את עצמנו, לדייק דרכים שבהם אנו עובדים, מטפלים, יוצרים…
פעמים בכדי לשתף אחרים הקרובים לנו.
פעמים בכדי לנוע קדימה בפרויקט שנעצר, או שאנו מתלבטים בו כי איננו יודעים את הכיוון שנכון להמשיך בו. או שמשהו בנו יודע מבפנים ידע עמוק יותר ולכן חש אי שקט או חוסר סיפוק בדרכים בהן ניסינו להמשיך את הפרויקט עד כה.
פעמים ויש לנו חידוש משמעותי לתחום בו אנו עוסקים, וכדאי ואף ראוי שנשתף בו אחרים למען העולם.
“הדבר החשוב לכל אורך תהליך ה TAE הוא שתהיה לנו הסבלנות לשוחח שוב ושוב עם המקום הזה. להתמקד בו, לנסח אותו בצורות שונות, לחפש אינסטנסים, ‘לפרק לו את הצורה’ ולבנות לו מבנה מורכב הנובע מהסדר ההגיוני והמעבר להגיוני.” (מתוך הספר שנכתב בימים אלו ‘חשיבה בקצה הידיעה’)
- מה הכוונה ב’ייחודי המבקש להיוולד’ ב TAE?
בחיים בכלל, ובוודאי בתחום בו יש לנו ניסיון מצטבר, עשיר ומורכב – רב המובלע על המומשג והמנוסח. המובלע, האימפליסיט (Implicit) בשפתו של ג’נדלין, הוא סוג של ידיעה שאינה בשפה עדיין, המכַוון באופן מורכב ועדין את תהליך חיינו מבפנים. לעיתים ג’נדלין מכנה אותה ‘ידיעה גופנית’, במובן שהגוף על כל ממדיו ומרכיביו שותף לה.
‘גוף’ זה (שהוא אנחנו) נַכח בכל המקרים בהם עשינו פעולה בתחום המומחיות שלנו. הוא נכח בכל שעת טיפול, בכל תסריט שכתבנו, בכל חקירה נגדית שניהלנו, בכל סיר שבישלנו…והוא למד. כמו שותף שקט וקשוב הצטבר בגוף, באימפליסיט, עושר רב של ‘ידיעה “סמויה’. ידיעה זו ייחודית לנו. אף גוף אנושי אחר לא צבר את מסלול הלמידה שאנו עברנו, על הצלחותיו וכשלונותיו המלמדים לא פחות.
אנו בד”כ לא נוטים להתחקות אחרי ההנחות הנמצאות בבסיס ידיעה פרטית זו. לו עשינו זאת היינו מגלים שאנו פועלים מתוך הנחות שאינן כפופות לחשיבה הגיונית. זה היה גורם לנו מן הסתם, כפי שעשינו רוב חיינו, לכסות על ידיעה זו מחשש שיחשבו אותנו למטורפים. ג’נדלין הופך את הקערה על פיה. לדבריו, ההנחות ההגיוניות, שנחתמו שנים רבות כל כך בתודעתינו הציבורית המשותפת, הן אלו שמעכבות בעדנו מלהיפתח לחדש. בדיוק את הידיעה הזו, הייחודית, המובלעת, הוא מבקש להביא קדימה, למצוא לה שפה.
- זה נשמע מרתק, אבל אולי בי אין את הייחודיות הזו?
אין אדם שאין בו ייחודיות. אין זו רק אמירה ערכית, היא נובעת מתוך התבוננות באופן בו האדם, כל אדם, מתרקם בעולם. לכל אדם ההתנסויות שלו וההתארגנות ההתנסותית הייחודית לו (טביעת הנשמה שלו) המופיעה בעצם קיומו ומתגלה באינטראקציות בינו לעולם. זו אמירה שיש לה גם השלכות מוסריות, אבל במהותה יש לה השלכות ביחסו של האדם לחייו ולאופני פעולתו בעולם. אין זה רק עניין של “well being” שככל שאדם שם לב לייחודיותו הוא חי טוב יותר, אלא עניין של עצם הבנת מושג הקיום שלנו בעולם. האדם שנמנע ממנו תהליך הצמיחה הייחודי לו בתוך התבניות והשפה הציבוריים בעל כורחו יחוש פער בינו לחייו. כמו שג’נדלין מתאר הוא יחוש שאינו באמת קיים.
“…רוב האנשים חיים בלי לבטא את עושרם הפנימי. פעילויות רבות שאנשים עושים הן בבחינת שגרות משומרות. ‘תפקידים’. לפעמים הם ערניים בתפקידיהם, אך לעיתים קרובות יותר הם אינם כך. על פי רוב אנשים נאלצים, לרסן את עצמם, להרחיק את עצמם, לעצור את נשימתם למועד מאוחר יותר. עבור רבים אין סיכוי ש’מועד מאוחר יותר’ זה יגיע- והעצמי הפנימי שלהם משתתק וכמעט נעלם כליל. הם תוהים אם יש בתוכם משמעות כלשהי…” (ג’נדלין)
בנוסף, בצורת חיים ציבורית, כאשר האדם מוותר על חייו, לא רק שחייו עצמם מצטמצמים אלא אף העולם מאבד את שאותו אדם יכול היה לתת לו. ‘משמעות’ ו’יצירתיות’ הן פרי מגעו של האדם עם הייחודי לו, שרק גדל בתוך המעטפת של השפה הציבורית המשמשת כקליפה לפרי.
המלצות תלמידים
דני שראל פסיכולוג קליני:
“קורס נפלא! שהפגיש אותי שוב ושוב עם אזור הדמדומים של החשיבה שלי, שבו מתעורר הספק אם מה שאני חושב שאני כבר יודע אולי חוסם אותי מללמוד משהו חדש, ומה שאני מתייחס אליו כאי ידיעה הוא משהו שאני בעצם יודע באופן כלשהו, אלא שלא מצאתי לו מלים.
…השהייה החוזרת באזור הזה והיציאה ממנו בכל פעם דרך צעד TAE מאתגר אחר ובאמצעות התמקדות, הולידו גילויים, הצמיחו מלים ודמויים, שהפתיעו ושמחו אותי. מומלץ בחום!”
רחל גץ סולומון, חוקרת:
“בשנים עשר השבועות האחרונים היינו נפגשים וירטואלית מדי יום רביעי אחה”צ למספר שעות ומתקדמים צעד אחד צעד בתהליך הגילוי והיצירה המרתק המבוסס על מודל ה-TAE שפיתח ג’נדלין.
התהליך היה משמעותי מאוד עבורי והשפיע לא מעט על ההתנהלות והתפיסה שלי בתקופה הזו.
זהו אינו תהליך “יבש” שבו לומדים על משהו חיצוני מאתנו אלא תהליך דינמי מרתק (לפעמים מפתיע ומרגש, לפעמים תקוע ומתסכל) של גילוי ויצירה, עם אינטראקציה מתמדת במשולש הכולל אותנו, את הנושא ואת העולם.”
חן עין הבר, מייסדת שותפה של “פשטות” – מרכז ללימודי פסיכותרפיה מבוססת נשימה והתמקדות F.O.B.P, וקאורדינטורית בהתמקדות:
“אחרי הרבה מאוד שנים שלי בתוך ההתמקדות ונגיעות קלות ב TAE, החלטתי להעמיק באפשרות של כניסה אל מחוזות של ידע וחשיבה, המגיעים מתוך חיבור לתחושה המורגשת. הגעתי עם הרבה סקרנות וענין, ולאורך הלימוד והתרגול הללו הלכו וגברו.
חשיבה בקצה הידיעה מבקשת מאיתנו לצאת מ.. ולשבור את דפוסי החשיבה הרגילים, זו אמנות בפני עצמה, כך גם הלימוד שלה. דנה וברוך הובילו את הדרך בהרבה רגישות ויצירתיות. באמצעות התרגולים חוויתי כל פעם מחדש, איך מתוך מה שנראה כבר מובן או סגור, נפתח עוד עושר חדש מתוך גוף הידע שלי, ונוצרה לי שפה חדשה שמתארת ומחייה את אופן העבודה והתמיכה שלי. שפה ומודל שאני ממשיכה לפתח וליצור מתוך הידע החי שממשיך להתקיים בתוך העשייה שלי.”
