“תנועת החיים” קודמת לכל המשגה, התודעה והשפה אינן יכולות להגות בה. היא נובעת באורגניזם החי במלוא קומתו על כל רבדיו. תנועת “האורגניזם החי” היא דרכה של ההכרה להשיג את שאינה יכולה לתפוס או לומר. “תנועה הכרתית” היא תהליך למידה בו התודעה לומדת את ה’גוף’ כקצה המוחש של ההכרה. אין מטרתה רק שחרור הגוף, אלא אף הבניה של תודעת תנועה ויותר מכך למידה של “הכרת הנוכח”. כל תנועה נעה באור ישר ובאור חוזר. התנועה עוברת דרך האורגניזם החי כמו אור הנע בכלי, אז המיכל והמוכל מותמרים. עד שאור שלא ניתן להגדרה משקה את חיינו.

“שירה כסולם עלייה” היא ידע חדש/עתיק בו האדם לומד כיצד להוות- בהכרתו וגופו- את תנועת השיר ובכך להתמיר את אנרגיית החיים.

הקול מרפא. כל תנועה חופשית של הקול מאפשרת שחרור ופתיחה של תנועת החיים. אבל “שירה כסולם עלייה” הינה עומק נוסף, הלוקח אותך למסע טרנספורמטיבי. מתוך ידע מכוון אתה לומד להיות כלי ולפתוח את כל רבדי החיים-את כל המרכזים שבך- אל השיר. אתה לומד לפגוש את השיר ולהפוך כלי לגילויו, עד שהשיר מתחיל לעלות ולרדת בך כ”בסולם עלייה” ואתה משתנה. עבודת השיר אינה מבוססת על תרגולים אינטואיטיביים המשלבים קול ותנועה אלא על חכמה וידע חי שעובר במסורת ממורה לתלמיד.