מאמר מאת דנה גניהר ואורית אילן, עיתון 77, פברואר-מרץ 2019
“הפגישה עם הפרוסס מודל היתה הלם תודעתי ורגשי. לא הבנתי כלום ובו בזמן כל חיי חיפשתי את זה. עשר שנים הקדשתי כדי להבין את הטקסט ולהבין איך לקרוא אותו. הקריאה מבקשת הסכמה שהחוויה הישירה והגוף החי יהיו מעורבים בהבנת הכתיבה של ג’נדלין על החוויה הישירה והגוף החי. זה לא רק שההבנה שלי את הפרוסס מתעדנת ומשתכללת ומתחדשת, רקמות גופי השתנו בעקבות הקריאה.
ג’נדלין כותב על אינטרקציה תחילה, והאינטרקציה שלי לעולם נפתחת מבפנים. החיּות שהמילים נושאות זורמת בגופי ומחלחלת למצבי חיים והקשרים מקצועיים. זהו ספר פועל: הקריאה בו מנכיחה אצל הקורא את מה שהוא כותב עליו, בתודעתו, גופו והקשרי חייו” (דנה גניהר)
